החלטה בתיק ה"פ 15989-07-10

בפני בקשה להורות על החזרת עירבון/פיקדון כספי בסך 80,000 ש"ח המופקד בקופת בית המשפט.

פיקדון זה הופקד בבית המשפט בעקבות עתירת התובע:

"ליתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, האוסר על המשיבים ו/או מי מטעמם, להמשיך את ביצוע עסקת המכר אשר גובשה במסגרת הסכם המכר שנחתם              ביום 06.05.2010 ושהובא לידיעת המבקש ביום 27.05.2010, בעניין הנכס הידוע כגוש 6902 חלקה 34 תת חלקה 9 והנמצא ברח' אדוארד  ברנשטיין 15 בתל-אביב (להלן: "הנכס"), או לבצע כל דיספוזיציה שהיא בנכס ולהימנע מהעברת כספים, וכן צו מניעה המורה על אי-פינויו של המבקש מהנכס וזאת עד להחלטה בתובענה העיקרית".

בית המשפט - כבוד השופט מגן אלטוביה  - נעתר לבקשה, תוך שהוא מתנה אותה בערובה כדלקמן:

"כתנאי לתקופת הצו הארעי ובנוסף להתחייבות המבקש שצורפה לבקשה, יפקיד המבקש עד ליום 15.7.10 שעה 12:00 ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בקשר עם הבקשה ולהבטחת כיסוי נזקיהם הישירים בשל הבקשה כפי שיוכחו בהחלטה חלוטה, סך של 290,000 ש"ח על דרך ערבות בנקאית או פיקדון בסכום האמור בקופת בית המשפט. היה ולא תופקד ערובה כאמור במועד, יפקע הצו".

בהחלטה מיום 15/7/2010, הסכים בית המשפט כי הפיקדון או הערבות הבנקאית יהיו ע"ס של 80,000 ש"ח, הוא הסכום אותו הפקיד התובע.

עתירת המבקש הינה להשיב לו את הפיקדון הכספי, בטענה כי זכה במלוא הסעדים אליהם עתר בתביעתו.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה. לטענתו, הערובה הכספית באה להבטיח את הנזקים שייגרמו,             ככל שייגרמו, אם יוכח כי לא היה מקום ליתן את הצו המבוקש. משהתברר כי לא הייתה כל הצדקה לעיכוב הליכי מכירת הדירה ופינוי התובע מן הדירה אותה שכר מן המשיבה, על המבקש לפצות את המשיבה על הנזקים שנגרמו לה עקב התנהגותו זו. 

בדברי התגובה לבקשה לשחרור כספי הערובה, מפרטת המשיבה את הנזקים אשר נגרמו לה.

בקשת המשיבים היא לדחות את בקשת המבקש לשחרור כספי הערובה, ולחלטם לטובת המשיבים.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, אני מחליט לדחות, בשלב זה, את הבקשה לשחרור כספי הערובה. 

בין הצדדים נסובה מחלוקת על דירה זו, אשר נרכשה על-ידי המשיבה 1 - י.פ.ב השקעות בע"מ - בין השאר בעזרת הלוואה בסך 630,000 ש"ח אותה היא קיבלה מן המבקש.

לימים, שכר המבקש דירה זו בשכירות חודשית בלתי מוגנת.

ביום 24/1/2010, במסגרת דיון משפטי שהתקיים בבית משפט השלום בתל-אביב                               (תא"ח 14255-07-09) הגיעו הצדדים לידי הסכמות אשר קיבלו תוקף של פסק דין, בין השאר, כדלקמן:

"ג.        התובעת תמכור את הדירה בתמורה ובתום לב ובתנאי שוק מקובלים וסבירים בנסיבות העניין.

            חובת הנתבע לפנות את הדירה בתום 60 יום מיום שיוצג בפניו חוזה המכר, כפופה לכך שחוזה המכר לא בוטל במשך אותם 60 הימים.

ד.         חובת הנתבע לפינוי הדירה כאמור, אינה מותנית בסכסוכים נוספים הקיימים בין הצדדים ותעמוד בעינה גם אם לא יוסדרו יתר המחלוקות בין הצדדים".

ביום 9/3/2009 נתן המבקש את הסכמתו בכתב למכור את הדירה לכל המציע עבורה מחיר שלא יפחת מ- 2,650,000 ש"ח.